ב. שיקום אסירים משוחררים בקיבוצים

( פרק זה מבוסס על דוח המחקר שהגישו שהם ותימור לרשות לשיקום האסיר . ( 2005-ב כפי שראינו בפרק הקודם , ההיחשפות הנמרצת לאורח חייה של החברה הקיבוצית הסגורה ואימוץ דרכיה , מאפשרים לאדם הבא מחוץ לקיבוץ לאמץ לעצמו גם זהות חברתית ותרבותית חדשה , תהליך זה של השתנות עומד גס בבסיס הניסיון להביא אל הקיבוץ אסיר משוחרר המבקש לשנות את דרכיו ולנטוש את העולם העברייני . שיקום האסירים הוא נושא שידע עליות ומורדות בעולם המערבי בכלל ובארה '' ב בפרט . ( inciard i et al ., 1997 ) לאחר תקופת פריחה של תוכניות שיקום בקהילה בשנות החמישים והשישים של המאה , 20-ה חל מפנה במגמה זו . עם פרסום דו '' ח מרטינסון 1 974-3 ( Martinson ) בארה"ב ומסקנותיו הנחרצות שתוכניות השיקום שפעלו במסגרת הענישה הפלילית אינן יעילות , נזנחו רוב תוכניות השיקום ואת מקומן תפסה בארצות שונות מדיניות קשוחה שהדגישה את תפקיד העונש המרתיע ואת החמרת תנאי המאסר . ( Hollin , 2004 ) בישראל , דווקא באותן השנים שבהן נואשו מדינות מערביות בולטות מהתוכניות לשיקום אסירים , התפתחו תוכניות לשיקום אסירים בקהילות סגורות כדוגמת ישיבות וקיבוצים . עלייתן קשורה יותר ...  אל הספר