ב 15 למאי 1967 נודע לממשלה ולפיקוד צה"ל כי הצבא המצרי זורם לתוך סיני . ידיעה זו באה כהפתעה לממשלה ולפיקוד הצבא שהעריכו כי כל עוד נאצר מסובך במלחמה בתימן הוא לא ייזום מהלכים צבאיים בקנה מידה גדול נגד ישראל . הזרמת הכוחות המצריים הייתה תגובה על המתיחות שלוותה בקרבות אוויר ותקריות אש בין ישראל וסוריה באפריל . 1967 הזרמת הכוחות לסיני אילצה את ישראל לגייס מילואים בקנה מידה נרחב ולהיערך מול הצבא המצרי . החלה תקופת ההמתנה . הזרמת הכוחות המצריים לסיני וצעדי הנגד של ישראל הובילו להסלמה , שבשיאה סילק נאצר את כוח האו"ם שישב על גבול ישראל מצרים ובמיצרי טיראן מאז הנסיגה מסיני ב , 1957 והודיע על חסימת המיצרים בפני שיט ישראלי . מבחינת ישראל הייתה זו עילה למלחמה . ישראל נקטה ביוזמות מדיניות ודיפלומטיות לפתיחת המיצרים ולהםגת ריכוזי הצבא המצרי מסיני באמצעות לחץ בינלאומי וללא מלחמה , אך ללא הועיל . התעמולה הערבית , ובמיוחד זו הפלסטינית , דיברה בגלוי על השמדת ישראל וזריקת היהודים לים . ירדן וסוריה , הודיעו על הצטרפותן למצרים במאבקה נגד ישראל . בתחילת יוני היה ברור לכל בישראל שהמלחמה בפתח . אחה"ע הייתה ב...
אל הספר