3. אחה"ע-פוע"צ בתקופת המערך — בין עצמאות לאיחוד

1 חזרת הרפיון אחרי ההישג בבחירות לכנסת השישית הייתה ציפייה בקרב פעילים ואנשי ההנהגה של אחה"ע והקבה"מ שלא יחזור מצב הרפיון שידעה אחה"ע לפני הקמת המערך . אחה"ע צריכה להתמסר ביתר שאת לבנייתה הרעיונית והארגונית כדי שלא תיטמע במפא"י ותוכל למלא כראוי את תפקידה ככוח מדריך במערך ובתנועת הפועלים בכלל , שיביא למפנה שעליו דובר לפני הקמת המערך . הקבה"מ צריך לגייס עשרות מחבריו לפעילות קבועה במפלגה ולא להרפות את מתח הפעולה שלו . בפועל , זה לא קרה . מגויסי הקבה"מ חזרו לקיבוציהם ואחה"ע חזרה לפעילות שיגרתית שגם בה הסתמנה ירידה . המוסדות המרכזיים — מזכירות , מרכז ומועצה — המשיכו להתכנס , לקבל החלטות בנושאים שונים ולבחור נציגים , אך עיקר פעולתה של אחה"ע הייתה במסגרת המערך , ברמה הארצית והמקומית . הנהגת אחה"ע פעלה במשותף עם הנהגת מפא"י כהנהגה של מפלגה אחת , בעיקר בתחומי החוץ והביטחון והמאבק נגד רפ"י . גלילי , שנכנס לממשלה כשר בלי תיק היה בעל המעמד הבכיר מבין שרי אחה"ע בממשלה . הוא היה מקורב ביותר לאשכול , שנתן בו אמון 30 רב , ושימש כיועצו הראשי לענייני חוץ וביטחון . סיעת אחה"ע בכנסת , שמנתה תשעה חברים , ה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית