מאמרו של בן אהרון הקורא להקמת מערך חדש בתנועת הפועלים נפל באחה"ע על קרקע פורייה ' . בפתח המאמר מסביר בן אהרון כי אינו מאמין עוד בדרך הפוליטית שבה הלך והוא פונה אל ראשי תנועת הפועלים שבכוחם הפוליטי והמוסרי יביאו לתמורה התכנית והארגונית הדרושה כדי למנוע את הפורענות . בהמשך הביע בן אהרון יאוש מהפרספקטיבה לגידול כוחה העצמאי של אחה"ע והעלה את הטיעון כי ה"הצלה" ( של תנועת הפועלים והחברה הישראלית ) היא ב"צירוף הכוח , מיזוג , איחוד , הסרת המחיצות , הכחדת שנאת חינם . " את הקואליציה , שאחה"ע ראתה כפרוודור לאיחור , ראה עתה בן אהרון כמקור ל"רמורליזציה חינוכית וחברתית המוליכה להסתבכות בכזבים מוסכמים . " דמותו של השותף הזוטר מסתלפת בתודעת הציבור . לכן יצאה מפ"ם מן הקואליציה ואם שיתוף הפעולה בין מפלגות הפועלים לא יעלה לדרגה גבוהה יותר , כנראה שגם אחה"ע תבקש לעצמה אתנחתא מעין זו . ואז קיימת סכנת חידוש הקואליציה בין מפא "י לימין הליברלי והדתי . מצד שני , כתב בן אהרון , אין טעם רק בצירוף כוחות ללא פרוגרמה , שכן צירוף כוחות חדש אינו יוצר בהכרח איכות חדשה . כל האידיאולוגיות התיישנו , אמר בן אהרון , ולבן ...
אל הספר