הירידה בבחירות היכתה בתדהמה את ההנהגה והפעילים והעכירה מאוד את מצב רוחם . בית המפלגה התרוקן . היו מי שנסעו לבתיהם בתחושה שאין לאן ולמה 16 לחזור . ביטויי האכזבה היו רבים , בקבה"מ ובסניפים העירוניים . לאחר כמה ימי שיתוק התאוששו ההנהגה והפעילים , מוסדות המפלגה חזרו לתפקד והוחל בניתוח התוצאות והסיבות להן . הבירורים נערכו בישיבות מוסדות הקבה"מ ואחה"ע , בכנסים , בשיחות בסניפים ובקיבוצים ובמאמרים בלמרחב , ונימנו בהם מספר גורמים לכישלון . א . סכומי העתק שהוציא מנגנון מפא"י על תעמולה וארגון , שהיו מעבר ליכולתן של מפלגות אחרות , והלחצים הכבדים שהפעיל על אוכלוסיות התלויות במנגנונים לשם פרנסה . ב . הצלחתה של מפא"י להציג את מערכת הבחירות כמאבק בינה לבין חירות , שמפלגות השמאל רק מפריעות לו . הצגת הדברים הזו הפחידה רבים בתנועת הפועלים וביישוב הוותיק . בכנס מגויסי הקבה"מ לאחר הבחירות אמר טבנקין : " הבוחר ראה בנו אנטי מפא"י ולא אנטי חירות . דיברנו נגד שניהם ולא היינו אלטרנטיבה לשניהם . " ג . עמדת אחה"ע כלפי הקשרים עם גרמניה המערבית לא הייתה מקובלת על חלקים גדולים בציבור , המשברים הממשלתיים שגרמה אחה"...
אל הספר