טענה בולטת של אחה"ע הייתה על הביורוקרטיזציה של מנגנון ההסתדרות היוצרת ניכור בין חבר ההסתדרות לבין ארגונו ; היא עמדה על הצורך ליצור ולקיים דפוסים של שיתוף החבר היחיד , ושיתוף ועדי הפועלים ומועצות הפועלים בקביעת דרכה ומדיניותה של ההסתדרות . לתחום הדמוקרטיזציה נכנסה גם שאלת שיתוף מפלגות המיעוט בניהול מנגנון ההסתדרות וחברת העובדים על מפעליה . אחה"ע ומפ"ם נאבקו עוד משנות הארבעים לשינוי שיטת הבחירות האישית רובנית לוועדי הפועלים , אשר ברוב המקרים סייעה למפא"י לקבל ייצוג מוגבר בוועדים והחלישה את ייצוגן של מפלגות המיעוט . אחה"ע דרשה בחירות יחסיות במפעלים גדולים , אך במשך כל שנות קיומה העצמאי לא הצליחה בכך . במקרים המעטים , כמו במחוז הדרום של חברת החשמל , שבהם זכתה ברוב ( לחוד או בגוש אחד עם מפלגות אחרות , ( הראו אנשי אחה"ע לאנשי למפא"י מה קורה בשיטה התבנית למי שנשאר במיעוט . אחה"ע ומפ"ס חשדו כל העת במפא"י שהיא מבקשת לשמור על הרוב שלה במוסדות המרכזיים של ההסתדרות , במועצות הפועלים ובאיגודים המקצועיים באמצעות לחצים ופיתויים , הימנעות ממפקד וניפוח רשימות בעלי זכות הבחירה על ידי לשכת המס שבשליטת מפ...
אל הספר