בשנות החמישים עברה ההסתדרות תהליכים מרחיקי לכת של ביורוקרטיזציה עקב הגידול הרב במספר חבריה והתרחבות המשק ומערך השירותים ההסתדרותי . רוב הגידול נבע מהעלייה החדשה , שהייתה חסרת רקע וארגון תנועתי . בשנים אלה התגבשה בהסתדרות שכבת עסקנים ומנהלים שמטרותיה החברתיות המקוריות של ההסתדרות — יצירת מעמד עובד בעל הכרה העובד ברובו במשק עצמי והגברת השוויון והסולידירות בקרבו — לא תפסו מקום ראשון בסולם ע דיפויותיהם . מנגנוני ההסתדרות נתנו שירותים ( איגוד מקצועי , בריאות , רווחה , תרבות ) לחברי ההסתדרות , אך שימשו במידה רבה גם מנגנוני שליטה פוליטיים על הפועלים , בעיקר מן העלייה החדשה , ומסלול קידום לעסקנים פוליטיים , בעיקר ממפא"י . משק העובדים היה באותה תקופה מכשיר ליצירת תעסוקה ולהשגת צמיחה כלכלית ובסיס כוח פוליטי של מפא"י ולא אפיק להגשמה של שוויון , שיתוף וסולידריות . שכבת המנהלים של המשק הזה פעלה בעיקר משיקולי רווחיות ושליטה ולא נטתה לשתף את הפועלים בניהול וברווחים . ההחלטות הרבות שהתקבלו בוועידות ובמועצות ההסתדרות בעניין זה לא יצאו כמעט אל הפועל . כל אלה גרמו לניכור בקרב פועלים רבים כלפי ההסתדרות ומ...
אל הספר