אחה"ע תמכה בהמשך קיום ההסתדרות הציונית גם אחרי קום המדינה והתנגדה להעברת תפקידיה למדינה . היא שללה את תפיסת בן גוריון שראתה בהסתדרות הציונית פיגום שיש להסירו לאחר השלמת הבניין ( המדינה ) וראתה בה מכשיר לשימור וחיזוק התודעה הלאומית בגולה באמצעות פעולת חינוך נרחבת ומעמיקה , להעלאת המוני יהודים לישראל ולהכשרתם לחיי עבודה . המצוקה היהודית לא חלפה מן העולם , קיומם של היהודים בגולה אינו מובטח והשגשוג שלאחר מלחמת העולם השנייה הוא זמני ולכן לא עברה שעתה של הציונות הגדולה . עליית המונים עוד תבוא , גרסה אחה"ע , גם לאחר סיום העלייה ההמונית , ויש להכשיר למענה את 6 התנאים , הן בהתגייסות כספית והן בהגדלת מספר השליחים לגולה . אחה"ע השתתפה במוסדות ההסתדרות הציונית — הקונגרס , הוועד הפועל הציוני והנהלת הסוכנות , אך ההנהגה המרכזית לא ראתה בתחום זה זירת פעולה עבורה והופיעה במוסדות הציוניים לעתים רחוקות , בקונגרס או במושב חשוב של הוועד הפועל הציוני . רק טבנקין המשיך לשים דגש על ההסתדרות הציונית ומוסדותיה , להשתתף בקביעות בישיבות הוועד הפועל הציוני ולשאת משאות תוכחה ואזעקה על הסכנות האורבות ליהודים בגולה ,...
אל הספר