2. ההרכב האישי והמגזרי של הנהגת אחה"ע בשנות החמישים

הנהגה מפלגתית יכולה להיבחן משלוש נקודות ראות : א . דרגת הלכידות — האם קיימות או לא קיימות בה סיעות מאורגנות , האם יש או אין בה יריבויות אישיות קשות . ב . דרגת היציבות — האם יחסי הכוחות בין האליטות השונות במפלגה יציבים או לא . הנהגה לכידה אמורה להיות יציבה . אבל גם הנהגה לא לכידה יכולה להיות יציבה , בתנאים של איזון כוחות בין מרכיביה השונים . ג . מפת הכוח של המפלגה , היחסים בין היחידות הארגוניות והקבוצות השונות 6 והיחסים בין המפלגה למפלגות ולארגונים אחרים . לפי קריטריונים אלה הייתה הנהגת אחה"ע בשנות החמישים לכידה , יציבה ודומיננטית ומורכבת מגורמים אלה יצחק טבנקין — המנהיג הכאריזמטי של הקבה"מ ואחה-ע"פוע"צ . הקבוצה הפוליטית המרכזית — שרי המפלגה וחברי הכנסת התמידיים שלה : ישראל גלילי ( נען , ( יגאל אלון ( גנוסר , ( יצחק בן אהרון ( גבעת חיים , ( ישראל בר 7 יהודה ( יגור , ( משה כרמל ( נען . ( כולם אנשי הקבה"מ . מעמדם הבכיר לא היה שנוי במחלוקת באחה"ע בשנות החמישים וגם לא לאחר מכן . קבוצה זו קבעה את מדיניות אחה"ע ברוב התחומים וסיפקה לחברים ולפעילים את מרבית התמריצים להשתתפות . קרובים להנהגה אך...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית