בשליש האחרון של 1947 חלה התקרבות בין אחה"ע האקטיביסטית למפלגת השוה"צ המתונה , ואיחוד השמאל שדובר עליו הרבה מאז פילוג מפא"י היה לאקטואלי . ' שתי המפלגות התנגדו לחלוקה , אם כי מנימוקים שונים . המלצות ועדת החקירה של האו"ם והחלטת החלוקה עשו את עמדותיהן ואת ההבדלים ביניהן לבלתי רלוונטיים . מפלגת השומר הצעיר ויתרה למעשה על תכנית המדינה הדו לאומית ולאחה-ע"פוע"צ השלימה עם החלוקה . שתי המפלגות גם נאבקו יחד זמן רב נגד שלטון מפא"י בהסתדרות ודרשו דמוקרטיזציה והחלשת שליטת המנגנונים . שתיהן היו מבוססות על תנועות קיבוציות ופעילותן הפוליטית נועדה במידה רבה לשרת את ההגשמה ההתיישבותית . שתיהן היו מפלגות סוציאליסטיות שמאליות רדיקליות שדגלו במאבק מעמדי , pm שללו את הרפורמיזם של המפלגות הסוציאל דמוקרטיות במערב ואהדו את ברית המועצות . גם האינטרס הציוני חייב , לדעת לאחה-ע"פוע"צ והשוה"צ , התקרבות לברה"מ שהייתה עתה למעצמה עולמית . תמיכתה המפתיעה של ברה"מ בהקמת מדינה יהודית , הגבירה את האהדה כלפיה בחוגי השמאל הציוני , בעיקר לנוכח מדיניותה האנטי ציונית של בריטניה והססנותה של ארה . ב" התחלת הדיונים הממשיים על איח...
אל הספר