במחצית השנייה של המאה ה 20 לא הייתה אחידות במבנה הכלכלי ובאורח החיים השיתופי בקרב קהילות הייעוד . מאז 1950 החל להתהוות מגוון רחב של הסדרי כלכלה שיתופיים בקהילות . מצד אחד היו קיימים היישובים של ההוטרים והברודרהוף והקיבוצים בישראל , שנכנסו לתקופה זו כשהם משמרים את הקומונה הקלאסית , ומצד אחר הופיעו קהילות חדשות שלא נשמרה בהן מתכונת הקומונה האינטגראלית . בשנות השישים גאה גל קומונות ההיפים שדעך לאחר זמן קצר והותיר אחריו שובל של קומונות חילוניות וכן קומונות דתיות שהמשיכו לקיים שיתוף כולל , אולם החלו להיפתח לשינויים שהזמן גרמם . משנות השבעים ואילך החלו להצטרף למחנה הקהילות השיתופיות מספר גדל והולך של קהילות שיתוף חצי קומונאליות . היו בהן קהילות ששמרו על שיתוף רוחני אך נמנעו מכלכלה שיתופית ואף מרכוש ציבורי משותף . לרובן לא היה גם משק עצמאי וחבריהן מצאו את פרנסתם מחוץ לקומונה . הצורה המובהקת מסוג זה היא cohousing n וכן הקהילות האקולוגיות . קיים הבדל ברור בין הקהילות הוותיקות השומרות על עקרונות הקומונה בנושאי הרכוש , לבין מרבית הקהילות המודרניות שבהן השיתוף הוא חלקי או משולב , ויש בהן מרחב ג...
אל הספר