גבולותיו הטריטוריאליים של יישוב כל שהוא מוגדרים בדרך-כלל בבירור והוא מהווה יחידה מוניציפלית מוכרת . ביישוב אחד יכולות לחיות זו בצד זו ואף במעורב , קהילות שונות ש"גבולותיהן" החברתיים מוגדרים בדרך-כלל על ידי הנורמות והערכים המקובלים על חבריהן , המטרות והאינטרסים המשותפים להם והרשת החברתית שהם משתייכים אליה . הקיבוץ , לפחות עד לאחרונה , היה יישוב שגבולותיו הפיזיים והקהילתיים היו זהים וחופפים . הוא נתפס כיישוב וקהילה המפעילים כמה תת-מערכות : כלכלית , חברתית , תרבותית , פוליטית וכיו"ב . כל קיבוץ היה מערכת-על מקיפת-כל ( comprehensive ) ואילו גבולות היישויות השונות או תת-המערכות שבו , אינם בהכרח חופפים . ( Shepher , 1980 : 161 ) ואולם כאמור , הקיבוץ נקט כלפי החברה הסובבת במדיניות של הדרה שהתבטאה בהימנעות כמעט מוחלטת מקריאה לרשויות חיצוניות ( ממלכתיות ואחרות ) להתערב בנעשה בין "חומותיו , " והוא מצדו נמנע מלהזדקק לשירותים רבים שכל אזרח במדינה זכאי להם . השיזוריות שינתה מצב זה . לתהליכי השיזוריות פנים רבות : שינוי מבנה התעסוקה עם יציאת חברים לעבודה מחוץ למשק הקיבוץ , כניסת שכירים רבים לעבודה בקי...
אל הספר