באחד מימי אוקטובר 1949 נקרא אדולף ברמן , מנהיג מפלגת מפ"ם והדמות הבולטת של יהדות פולין , למשרדי מפלגת השלטון , ושם הודיעו לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים , שהוחלט לשים קץ לפעילות הציונית . הם קבעו את התאריך 1 בינואר 1950 בתור המועד הסופי להפסקת פעילותם של כל הארגונים הציוניים : המפלגות , תנועות הנוער , קיבוצי ההכשרה וכר . נציגי פפ"ר , מפלגת השלטון , תבעו לבצע את החיסול ללא התערבות פעילה של השלטונות , אך הוסיפו איום , שאם החיסול העצמי יתמהמה הם לא יירתעו מלבצע אותו בעצמם , וזה יגרום נזק רב לפעילים הציוניים ... כך כותב ישראל קופיט במכתבו למזכירות הקיבוץ המאוחד , ב 31 באוקטובר : 1949 א . ב . [ אדולף ברמן ] נקרא בימים האחרונים לשלטונות המפלגה לשיחה אשר בה הועלתה מצד השלטון תביעה נמרצת לחסל תוך חודשיים , עד ה 1 בינואר , 1950 את מפלגתנו ותנועת הנוער . כבר השבוע עלינו להפסיק את הוצאת העתונות שלנו הפולנית ובימים אלה יקבע תאריך סופי , אולי ימים אולי שבועות לחיסול ההכשרות . [ ... ] אין לתאר את הרגשת הדיכאון של החברים , כי כולם נשמו לרווחה עם ההכרזה על העליה וקיוו כי ינתן לנו קיום חופשי כל זמן ש...
אל הספר