המערכת הניהולית של התנועה

הנתון הקבוע שאפיין את התנועה החלוצית בפולין היתה הארעיות וחוסר היציבות . "דרור — נוער בורוכוב" היתה חלק ממציאות זו , וכבר עמדנו על הנסיבות שבגללן חלו בתנועה ללא הפסק שינויים בהרכב החברים . התחלופה המתמדת בהרכב הפעילים לא אפשרה לתנועה להנהיג שיטות ניהול דמוקרטיות מלאות , לבחור במוסדות תנועה ייצוגיים רחבים וקבועים , ולשתף את החברים באופן מלא בהתוויית המדיניות הרעיונית פוליטית של התנועה ובקביעת דרכה החינוכית . בתקופה הראשונה אחרי האיחוד היה גרעין הפעילים מורכב מבני שכבת "מעפילים . " בחודשי הקיץ 1948 גויסו מרביתם לצה"ל , כאמור , והנותרים יצאו להכשרה . את הפעילים הבוגרים החליפו צעירים משכבת "מורדים , " שחלקם לא התמידו בפעילות בסניפים אלא הצטרפו להכשרה . בתנאים ששררו אז , היה המרכז הגוף היחיד ששמר על יציבות יחסית ועל רציפות . אחדים מחבריו נשארו בעבודה עד לסגירת התנועה בסוף , 1949 כך שבאופן אובייקטיבי היה המרכז בעל הסמכות הבלעדית להנהיג את התנועה ולהחליט על דרכה ומדיניותה . זה היה גוף מצומצם , שאפילו בתקופת הזוהר של התנועה לא עלה על 20 איש . הוא כלל את חברי המזכירות הפעילה , את השליחים מהקיבו...  אל הספר