השלב הבא , והחשוב ביותר בפעילות למען ארץ ישראל הלוחמת , היה גיוסם של צעירים יהודים לשורות ה"הגנה , " ואחרי הקמת המדינה — לצבא ההגנה לישראל . הגיוס הוכרז באפריל , 1948 כחודש לפני הכרזת המדינה . יוזמי הגיוס היו המפלגות הציוניות והתנועות החלוציות . הממשלה הפולנית נתנה את הסכמתה לפעולת הגיוס , "ואפילו דרבנה את הגורמים היהודים במפלגה הקומוניסטית להצטרף לפעולה זו ולהתגייס למלחמה נגד האימפריאליזם הבריטי . " כמו מבצע הסיוע , גם הגיוס להגנה קיבל אופי כלל יהודי . התארגן ועד יהודי לניהול הגיוס שהשתתפו בו כל הארגונים שלקחו חלק במבצע הסיוע הראשון . אך בפועל בוצעה העבודה על ידי פעילים מהתנועות הציוניות , ובראשם שני שליחים מהארץ ו ישראל קופיט ( הקיבוץ המאוחד ) ומשה צ'יזיק ( הקיבוץ הארצי . ( התנועות הציוניות כינסו אסיפות פומביות בכל הערים והעיירות שבהן התגוררו יהודים . האסיפות משכו קהל רב , ונאמו בהן השליחים שסיפרו על המתרחש בארץ , על המלחמה ועל המחסור בלוחמים ובנשק . השלטונות הפולניים איפשרו להקים בעיירה בולקוב בשלזיה התחתונה בסיס אימונים להכשרת הבחורים שהתגייסו . המדריכים היו שליחים מהארץ , חברי ה"ה...
אל הספר