השליחה הראשונה , בת שבע צפלינסקי מנען , הגיעה לתנועה בתחילת מאי . 1947 השליח השני , יואל קצן ( קציר ) מגבעת חיים בא כחודשיים אחריה . הם באו בעקבות פנייתו של מרכז "הנוער הבורוכובי" למזכירות הקיבוץ המאוחד , לאחר הצטרפותה הרשמית של התנועה בפולין בוועידתה הראשונה , ביוני . 1946 כמעט שנתיים — כ 20 חודש — פעלה התנועה ללא סיוע מגורם חיצוני כלשהו , פרט למפלגת "פועלי ציון שמאל . " עול הפעילות נפל כולו על כתפי האקטיבה המקומית . קשיים רבים , חיפושי דרך והתלבטויות אין ספור היו מנת חלקם של הפעילים המעטים , בייחוד בתקופה הראשונה לקיומה של התנועה . החברים עבדו ללא לאות , במסירות ללא גבול , כדי לפתח את התנועה . הם נאלצו להתמודד עם משימות בלתי שגרתיות : להקים בית חם לילדים ונערים מוכי הגורל , לשקמם , להחזיר להם את הרצון לחיות ואת האמונה בעתיד , לדאוג לקיומם הפיזי ולחינוכם התנועתי , ולהוציאם מבית הקברות הפולני . במשך הזמן צברה האקטיבה המקומית ניסיון רב בניהול התנועה ובטיפול בחבריה . כאנשים שעברו בעצמם את מסלול הייסורים ככלל שארית הפליטה , הם למדו מהר יחסית להבין את הנערים , את בעיותיהם וצורכיהם , והמצי...
אל הספר