אחת ההנחות בבניית תרשים הגאנט ותרשימי הרשת , כפי שהוצגו בסעיפים הקודמים , הייתה כי קיימת ודאות באשר למשך הדרוש לביצוע פעולה ולכן גם ודאות לגבי מועד סיום הפרויקט . אולם , תמיד קיימת אי ודאות לגבי משך הפעולות . במקרים שבהם אי הוודאות גבוהה , חשוב להעריך את מועד הסיום הצפוי במושגים סטטיסטיים , כדוגמת ציון ההסתברות לסיום הפרויקט תוך משך זמן מסוים . כדי להשתמש בגישה זאת , יש להעריך עבור כל פעולה את תוחלת משך הביצוע ואת סטיית התקן של משך זה . בביצוע הערכה של משך הפרויקט , ניתן להבחין בין גישה המניחה ודאות ( גישה דטרמיניסטית ) במשך הביצוע , לגישה המניחה אי ודאות במשך הביצוע ( גישה הסתברותית . ( בעוד הגישה הדטרמיניסטית מחייבת שימוש בפרמטר יחיד ( משך הביצוע , ( הרי שהגישה ההסתברותית מחייבת שימוש בשני פרמטרים לפחות , שהם תוחלת משך הביצוע וסטיית התקן ( פרמטר המתייחס לעוצמת אי הוודאות . ( לדוגמה , הערכה דטרמיניסטית למשך ביצוע תציין כי משך הביצוע הינו חמישה ימי עבודה , ודוגמה לגישה ההסתברותית תציין כי המשך השכיח ( הנפוץ ) הינו חמישה ימי עבודה , אך ניתן גם לסיים את הפעולה בארבעה ימים ( אם לא יתרחשו ...
אל הספר