חוסר המוצא שבדה קונסטרוקציה הפסיכואנליטית הוביל לחיפוש תיאוריות קונסטרוקטיביות יותר . אחד הכיוונים המעניינים שהתפתח היה ניסיון לשלב את התיאוריה הפסיכואנליטית עם תיאוריית השיח של פוקו . לפי פוקו , הפסיכואנליזה אינה אלא עוד סוג של שיח על מיניות במסגרת יחסי כוחות חברתיים , שיח שלא הציע ביקורת או הגדרה מחדש של יחסי כוחות אלו . פוקו טען שביקורת או הגדרה מחדש כזו צריכות לצמוח מדיון מחודש בגוף ובתפקודו במסגרות השיח השונות . פמיניסטיות החלו לחפש מחדש במאפייני הגוף הנשי תמיכה לפיתוח שיח שונה על נשיות . איריגראי טענה , כי ריבוי אזורי הגירוי המיני המאפיין את הגוף הנשי משתית מיניות מגוונת , לא לכידה ולא אחדותית . מיניות זו משתקפת ביחס "לא גברי " לשפה , יחס רב משמעי המחליף עמדות וחף ממושג הזהות העקבית והלכידה של הפטריארכליות . מתוך הסתייגות מהעיסוק במהות שבעמדת איריגראי , טענה דואן במאמר מאוחר שלה , כי בכל זאת , שימוש בגוף כבקולב לדיון ביחס שבין הגוף לתהליכי הפקת המשמעות בהתייחס אליו , מאפשר לפתח הגדרה יחודית של נשיות במסגרת מאבקי הכוח בשיח על מיניות . ואין בכך כדי להפוך הגדרה זו להגדרה העוסקת במ...
אל הספר