השפעות פוסט־סטרוקטורליות על תפיסת הקולנוע כמערכת סטרוקטורלית

הדיון בגישה הסטרוקטורלית לקולנוע הראה , כי המתודה הסטרוקטורלית מושתתת על ההנחה שלמערכת מבנית גבולות מוגדרים המאפשרים לבודד את היחידות המכוננות את המערכת ולבדוק את ערכן . ערך היחידות המכוננות נתפס כנובע ממערך היחסים הבינארי ההדדי שהן מקיימות , מערך החושף את מבנה העומק של המערכת . נוכחנו שניתוח סטרוקטורלי של סרטים מקטלג אותם על פי ז ' אנר או יוצר ופונה לבחון את היחידות המכוננות בינארית את מבנה העומק של הז'אנר או של היוצר הנידונים . הפוסט סטרוקטורליסטים החלו לתהות על ערכן או צידוקן של הקטגוריות המארגנות תחתן קבוצת יצירות , קטגוריות המגדירות גבולות לקבוצה , על ידי בידוד היחידות המכוננות בקבוצת יצירות וחשיפת מבנה העומק שלה . פוקו , לדוגמה , במאמרו "מהו מחבר " ? מטיל ספק בקטגוריה מחבר . על פי מה , הוא שואל , מחליטים מה יכלל בקטגוריה זו ומה לאל האם רשימות המכולת של סופר מסוים הן חלק ממכלול "עבודתו ? " ובכלל , מיהו המחבר ? האם הוא הישות הביולוגית המכונה כך ? האם הוא קטגוריה מבנית הצומחת בדיעבד מקבוצת עבודות ששמו מתנוסס עליהן ? אם כן , האין אותו מכלול מייצר כמה קטגוריות שונות ? האם בכלל מדובר ב...  אל הספר