האנלוגיות של הסימן הצילומי , כהגדרתו של הסמיולוג רולאנד בארת , הובילה אותו לתאר את הצילום , וביחוד את הצילום העיתונאי , כפרדוקס . " מחד גיסא , מופיע הצילום לנגד עיני הצופה בו כמחוסר קוד , כמתעד ישיר כמעט של המופיע לפניו . מאידך גיסא הוא מעביר אליו מסר , הוא טעון משמעות . על סמך הנחת היסוד של הסמיולוגים הסוסוריאניים , שלפיה לא יתכן מסר בלא קוד , הרי שהצילום הוא פרדוקסלי . בהמשך דבריו , מנסה בארת לפענח את כלל ההיבטים המקודדים בצילום . הוא מבחין שהקומפוזיציה שלו מושתתת על מערך קומפוזיציוני מקודד ( לדוגמה , מערך קומפוזיציוני ציורי מתקופה מסוימת , ( או שהוא מביע היגד בעזרת מערך אובייקטים סטריאוטיפיים קבועים ( דמות המרכיבה משקפיים , מעשנת מקטרת ומאחוריה ארון ספרים , מסמנת אינטלקטואל , ( ואפשר גם להוסיף שטווח הצילום תוויתו משולבים למערך מקודד הקובע את מהותה של הדמות ( צילום דמות מזווית נמוכה ומטווח בינוני קרוב מעיד על חשיבותה של הדמות או על היותה מאיימת . ( עם זאת , למרות מערך מקודד זה , הממצה את מרכיבי הצילום , עדיין נותר מרכיב "טבעי , " לא מקודד . מרכיב זה נחשף במלוא עוצמתו , לפי בארת , בצי...
אל הספר