הטענה שהיגדים בשפה נוצרים מהצלבת ציר הברירה וציר הצירוף ; ההבחנה בין מבנה עומק המערכת לפני השטח שלה ; הטענה בדבר היקבעות משמעותו וערכו של הסימן בשפה מתוך הדיסקרטיות שלו ומתוך ההבדל ההדדי בין הסימנים ; ועקרון היחס השרירותי שמקיים הסימן עם הדבר שהוא מייצג מחוץ לשפה - כולם הנחות יסוד בגישות סטרוקטורליות ובגישות סמילוגיות כאחת . עם זאת , ניכרים הבדלים בין הגישות בנוגע לשרירותיות היחס בין המסמן לבין מסומן בסימן עצמו . סטרוקטורליסטים מתעלמים בדרך כלל מהיבט זה ומתמקדים יותר באיתור מערך היחסים שבין סימנים כיחידות מכוננות ( ר ' בהמשך . ( עניינם של הסטרוקטורליסטים מתמקד במשמעות היחודית המוקנית ליחידות אלו באמצעות המבנה שבו הן ערוכות . סמיולוגים סוסוריאניים , לעומת זאת , מבססים את מחקריהם על ההנחה בדבר היחס השרירותי שבין מסמן למסומן . התמקדות זו מובילה אותם לאיתור מערכות סימנים דמויות מערכת שפה המושתתות על מערך מסמנים ייחודי . לעומת זאת , המסומנים נתפסים כתופעה טרנס מערכתית . המשמעות היחודית אינה בתחום התעניינותם , אלא הדרך שבה מאפשר מערך המסמנים להתבטא או להבין היגדים באותה מערכת . בפרק זה נדון ...
אל הספר