מערכת השפה , שהיא מכלול הכללים המכתיבים את הרכבי הסימנים בשפה והמאפשרים לבני האדם ליצור היגדים , כונתה בפי סוסור "לאנג " . ( Langue ) מערכת זו , טען סוסור , מתקיימת בתודעתם של המשתמשים בשפה וקודמת מבחינה לוגית לכל שימוש בה או דיבור . ( Parole ) מנקודת ראות בלשנית , כל שימוש בשפה , בעל פה או בכתב , אינו אלא מימוש יחודי , בזמן ובמקום נתונים , של כללי מערכת השפה . מערכת שפה זו מופנמת על ידי משתמשי השפה , ובלעדיה לא ייתכן שימוש תקשורתי בשפה . יתר על כן , לרוב , אין ביכולתו של פרט מסוים לחולל שינויים במערכת השפה . אני יכול לנסות למחוק את המילה "שמש , " אך בכך לא תיעלם המילה ממערכת השפה . למעשה , משתמע מתפיסה זו , כי יותר משבני אדם מעצבים את השפה מתוך תפיסת עולמם , תפיסת עולמם מעוצבת על בסיס מערכת השפה , על מגבלותיה . בין מערכת השפה למימושה בדיבור מתקיים יחס המקנה מאפיינים שונים למערכת עצמה ולמימושה . מערכת השפה קודמת ( א פריורית ) למימושה בדיבור , היא קיימת בפוטנציה בתודעת משתמשי השפה והיא מתקיימת בו זמנית ( סינכרונית ) עם כל מימוש שלה בדיבור . מבחינה זו , היא אינה תלויה בזמן ובמקום מסוימי...
אל הספר