המדיום הקולנועי עורר מחלוקת בקרב הפורמליסטים סביב ערכו האמנותי . הקולנוע עורר לכאורה סתירה בין שתי הנחות של הפורמליזם על אודות מהות האמנות : ההנחה בדבר יחוד אמצעי היצירה של כל אמנות , וההנחה בדבר יכולת ההפשטה שמאפשרת האמנות מתוך אמצעים יהודיים אלו . הפורמליסטים ראו אמנם בהופעת הסרט את צמיחתה של אמנות חדשה לנגד עיניהם , ופנו לבחון אותו על פי הנחות היסוד על האמנות , אך על סמך הנחתם בדבר חתירת האמנות להפשטת חומריה נתפס המדיום הקולנועי כשנוי במחלוקת מבחינה אסתטית , שכן התשתית הטכנולוגית שמייצרת את הדימוי הנע הקולנועי לא נתפסה בעיניהם כקשורה במעורבות יד האדם . לפיכך , הניחו כי אמצעיו הבסיסיים של המדיום הקולנועי ( דימויים אוטומטיים ומדויקים של המציאות שאינם ניתנים לעיבוד ולהפשטה מורכבים ( מגבילים את יכולתו להפשטה . בסדרת מאמרים על הקולנוע , שקובצו ב 927 ו לספר "הפואטיקה של הסרט " עוסקים הפורמליסטים בהיבטים שונים ומשלימים של המדיום . העמדה המעניינת והממצה ביותר בתפיסה הפורמליסטית את הסרט מצויה במאמרו של טיניאנוב "יסודות הסרט " . גישתו אמנם מאדירה את הראינוע , אך כפי שניווכח בהמשך הפרק , אין ...
אל הספר