בספרו "ריאליזם והקולנוע , " מעלה ויליאמס את הקושי שבמושג ריאליזם : " בעיית הריאליזם עולה מרגע שהוסכם , אפילו כהיפותזה , שהעולם קיים , אם כעובדה אובייקטיבית , ואם כאוסף אפשרויות שבני האדם מרכיבים ומממשים בעזרת האינטליגנציה שלהם ועבודתם , או כיציר דמיונם . בתוך עולם זה מתקיימת עשייה אמנותית מגוונת , שהקולנוע היא אחת מהן ... 4 עשייה המקיימת יחס מורכב עם הפעילויות , המוסדות והניסיון . " ... ואולם המושג ריאליזם , על פי ויליאמס , הוא רחב מדי , ולמעשה מוביל לבחינת האמנות כולה מנקודת מבט ריאליסטית . בפרק זה נצמצם את הגדרת המושג ריאליזם , ובייחוד ריאליזם קולנועי , לקווי המיתאר העיקריים ולהנחות המשותפות לרוב התיאורטיקאים , אשר מסיבות אסתטיות , מבניות , קוגניטיביות פסיכולוגיותי או אידיאולוגיות מצדדים בגישה הריאליסטית ' או שוללים אותה . ההגדרה העולה מן הבסיס המשותף לרוב התיאורטיקאים הריאליסטים , היא שהקולנוע הוא מדיום שביכולתו לחשוף או לעצב דימויי מציאות שמעידים על מהות שמעבר לפני הדברים ; מהות המעוצבת או נחשפת מבעד לפני הדברים . תפיסתם מבוססת על העובדה שהקולנוע הוא כלי בעל יכולת ריאליסטית ייחודית...
אל הספר