הקמת שכונת מגורים בתוך שטחו של קיבוץ יוצרת מפגש בין שתי קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו במאפיינים רבים . אוכלוסיית התושבים כוללת ברובה משפחות צעירות עם ילדים צעירים , המחפשות איכות חיים ורמת חינוך נאותה לילדים . המגוון התעסוקתי באוכלוסייה זו רחב יותר מאשר בין חברי הקיבוץ ורוב המועסקים בקרבה עובדים מחוץ לקיבוץ . מגרשי המגורים של התושבים מוחכרים להם בהסכמים ישירים עם מינהל מקרקעי ישראל ואין להם שום זיקה למשבצת הקרקע של הקיבוץ . אוכלוסיית חברי הקיבוץ בדרך כלל מבוגרת יותר , מקצתה כבר בגיל פרישה , וילדיה ברובם כבר בגרו . חלק ניכר מן החברים עובדים בתוך הקיבוץ . רמת הדיור של חברי הקיבוץ נמוכה בדרך כלל מזו של התושבים החדשים , וברוב הקיבוצים אין לחברים זכויות קניין בדירותיהם . גם בקיבוצים שחוללו שינויים מפליגים באורחות החיים , מתקיימים בין החברים קשרים כלכליים וחברתיים הדוקים כחלק מן המאפיינים המגדירים עדיין את זהותו של הקיבוץ : בעלות משותפת על המשק ונכסי הייצור ומערכת חברתית של אחריות הדדית , המושתתת על העבר והאידאולוגיה המשותפים ומעוגנת בתקנונים והסכמים . התושבים החדשים אינם קשורים או מחויבים...
אל הספר