המפגש בין הקיבוץ לשכונה הוא למעשה מפגש בין חברה קולטת לאוכלוסייה נקלטת . קליטת אוכלוסייה אינה תופעה חדשה בקיבוץ . קליטה מבחוץ הייתה במשך כל השנים מרכיב מרכזי בצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ . אולם אם בעבר עברו הנקלטים תהליכי חברות - בתנועות הנוער , בחברות הנוער , בגרעיני הנח " ל ובתקופות מועמדות , שנועדו להכשיר אותם להשתלב כחברים במערכת החיים הקיבוצית , היום מדובר בקליטה של אוכלוסייה הבאה ליישוב בחיפוש אחר איכות חיים - מגורים בכפר , בחיק הטבע ובקהילה איכותית , אבל בלי שום רצון להשתתף במערכת הכלכלית השיתופית של הקיבוץ . במפגש הזה יש לכל אחת משתי האוכלוסיות - החברים והתושבים - תפיסות וציפיות משלה לגבי העתיד , וגם אינטרסים משלה , שאינם עולים בהכרח בקנה אחד אלה עם אלה . המסגרת המושגית העיקרית שנבחרה כדי לסייע בהבנת התהליכים הצפויים במפגש מעין זה נשענת על מודלים של הגירה וקליטה . אמנם במקרה שלפנינו לא מדובר בהגירה מארץ לארץ , אלא בהגירה פנימית בלבד , אך עדיין יש הבדלים חברתיים , דמוגרפיים ותרבותיים בין האוכלוסיות המעורבות , המצדיקים שימוש במודלים המייצגים דפוסים שונים של יחסי גומלין בין חברה קול...
אל הספר