הקיבוץ הראשון שנכנס להליך של הרחבה במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל היה קיבוץ לוטם בגליל . המקרה של לוטם נתפס בזמנו כיוצא דופן , כיוון שהיה מדובר בקיבוץ צעיר וקטן המטופל עדיין על ידי הסוכנות היהודית , ובשל משבר כלכלי חברתי לא הצליח לגדול באמצעות קליטה לחברות . חלק מבתי הקיבוץ הושכר לדיירים מבחוץ והיו משפחות שרצו להישאר כתושבי קבע אבל לא כחברים . היה גם ביקוש חיצוני למגורים במקום , ועל כן הוחלט באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת לאמץ את רעיון ההרחבה הקהילתית , שיושם באותה עת במושבים בגליל , כפתרון הולם לגידול היישוב . השכונה הקהילתית הוקמה בסיוע הסוכנות היהודית , בוצעה באמצעות חברת בנייה חיצונית ואוכלסה בשנת . 1998 בשלוש השנים שלאחר מכן הגיעו עוד שבעה קיבוצים לשלב האכלוס , אם באורח מלא או באורח חלקי ( אורחן ופלגי , . ( 2003 למרות ההסתייגות של התנועות הקיבוציות פתחו קיבוצים רבים באותה עת בהליכים לקבלת אישור להקמת שכונה קהילתית . בסקר שנערך בשנת 1998 ב 164 קיבוצים ( ארבל ( טפר ) וצ ' מנסקי , ( , 2001 נמצא כי כ 60 ° / 0 כבר עסקו באותה עת בהליכים לקראת הרחבה , אך לעומת זאת כ 30 ° / 0 החליט...
אל הספר