בפרקים הקודמים ראינו כי הערכת שווי חברה נגזרת לא רק מהנכסים המוחשיים שברשותה אלא , ואולי בעיקר , מיכולתה של החברה לייצר רווחים עתידיים ששווים עשוי לעלות על סך נכסיה . יכולת זו יוחסה במשך שנים רבות למונח מוניטין . מוניטין מוגדר בהוראת הפרשנות של נציבות מס הכנסה לסעיף 88 לפקודה , במילים הבאות : "שם טוב המושך לקוחות ובכך מבטיח מחזור מכירות . זאת להבדיל ממחזור מכירות המובטח לעסק הנהנה למשל מבלעדיות . במקרה הראשון הלקוח חוזר אל העסק בזכות שמו הטוב , ובמקרה השני - בגלל היעדר אלטרנטיבה . " לפי הלכותיו של בית המשפט משמעות המונח מוניטין היא הכרה והוקרה בעיני הציבור . מבחינה חשבונאית , המוניטין נוצר כאשר חברה נרכשת במחיר הגבוה 1 מערכם של סך נכסיה נטו . ההפרש שבין מחיר הרכישה לערך סך הנכסים נטו מוגדר במוניטין של החברה שנמכרה . החברה הרוכשת מכירה במוניטין שנוצר כנכס , והוא מוצג בדוחותיה הכספיים בנפרד מיתר הנכסים במסגרת המאזן . התקינה הבינלאומית מניחה , כי קיום מוניטין מעיד על קיום עסק , אחרת - באין לעסק מוניטין , מדובר באוסף של נכסים . מכאן שלמונח מוניטין הגדרות רבות אולם המשותף לכולן הינה ראיית ה...
אל הספר