סוגות

הרצון לספר על מנת לשעשע וללמד נעשה משנות השמונים ואילך למניע מרכזי בהפקת ספרי יובל - לצד המניע להבטחת הזיכרון ולחגיגה ההישג . מכאן נפנה את תשומת הלב אל הסיפורים הממלאים את ספרי היובל - בין אם כעיטור לתכנים ה'רציניים / ובין אם כתכלית להוצאת הספר . חלק נכבד מן הטקסטים בספרי היובל , ובייחוד קבצי הסיפורים , מבוססים על זיכרון אישי שהמספר מעביר לשומעיו 'אשר אינם יודעים מה שהיה כאן' לפנים . סיפורי החוויה ובהם אגדות ראשית , אנקדוטות ומהתלות , שזורים בכל התצורות של ספרי היובל . אך בעוד שבספרי יובל אנציקלופדיים הם משמשים כליווי לסיפור , בקבצים של 'סיפורי המקום' הם העיקר , ואילו תעודות או רשימות - הן קישוט הנלווה לסיפור . " סיפורים אלה משקפים את האמת היפה שהיא לפעמים כואבת ולפעמים מאשימה . הסיפור הספציפי והקונקרטי של המספר הבודד הוא הסיפור הטבעי , האמיתי והפשוט שאינו מתקשט במחלצות , אך מביא ומביע את החוויה האמיתית של החבר בקהילה . סיפור זה הוא המשקף את רוח הקהילה נאמנה " [ ... ] ( גלי , . ( 307 : 1992  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי