התמורה שחלה בבחירת רמת הלשון ובאמצעי ההסמלה , המטפורות והדימויים בין עורכי ספרי הדור הראשון , לעורכי הדור השני תומחש בשני ספרים שבחרתי כמייצגים את שני הקטבים . ספר היובל של דגניה א' ( 1962 ) וספר היובל של גשר הזיו . ( 1999 ) כמובן , כדרכה של הכללה , ההשוואה מצביעה על הכיוון , ולא על תמונה מדויקת . ספר היובל של דגניה מכיל 338 עמודים הערוכים על פי סדר כרונולוגי רצוף ומקושר . בכל הספר מצאנו 48 כותרות . לעומת זאת , בספר של גשר הזיו רק 200 עמודים , ורק בפרק "בטרם" - הפותח את השער הראשון ספרנו 79 כותרות . בעוד הספר של דגניה מובא כסיפר רצוף ואחיד ברשימות ארוכות ואנונימיות , בספר היובל של גשר הזיו הסיפר מרוסק ובנוי קטעים קצרים ערוכים בטורים , ובשוליים מובאות בו אנקדוטות ועובדות . כל רשימה בספר נושאת שם , תאריך וחתימת כותב - אפילו כאשר ברשימה שניים שלושה משפטים קצרצרים . בספר של דגניה אין זוטות או בדיחות והוא חסר הומור לגמרי , לעומת זאת ספר היובל של גשר הזיו משופע בקטעים כאלה . רמת הלשון הגבוהה של ספר דגניה הולמת את נורמות הלשון הכתובה בראשית תקופת התחייה , ואילו רמת הלשון העממית המדוברת של ספר...
אל הספר