הרעיון כי ספר היובל הוא מעין תחליף לתורה אינו נאמר ישירות באף אחד מן הספרים . אך אפשר למצוא בו רמזים ליומרה ולרצון כי ייקרא באותה טקסיות מחזורית כמו התורה . בספר של דגניה ב' נעשה ניסיון מפורש ליצור הקבלה בין קריאת התורה בבית הכנסת , לבין ספר היובל ) " ספר זה מסיים קריאה בפרק חיים , אך יותר מזה הוא בא לפתוח בקריאה בפרשה חדשה ובלתי פוסקת" ( דגניה . ( 5 : 1946 , 'ב בהקשר אחר נזכרו לעיל ספרי יובל אחדים שנשאו את השם "פנקס . " לפחות בשניים מהם , אם גם לא בהצהרה מפורשת , ההקשר שבתוכו ובו הם מוצבים יוצר תחושה מיידית של ספר תורה בבית הכנסת , כביכול כספר קודש חלופי . הראשון הוא פנקס דגניה . 'ב ההחלטה להוציאו לאור התקבלה לקראת חג העשרים וחמש , 1944-ב והוא מתעדכן מאז 1946 עד היום ( ראו לעיל , פרק " הזיכרון . ( " הספר יוצר את הזיהוי עם התורה בעיקר בצורתו ובמסגרת הטקסית שנועדה לו , ופחות בתכניו : הוא נוצר בעותק יחיד ומוצב ברוב טקס על כן מוגבה ברגעים חגיגיים וטקסיים בחיי הקיבוץ , מעיל קטיפה ארגמני מכסה אותו ויש בלשונו קטעים ריטואליים המזכירים במתכונתם ספר קודש . לדוגמה : הטקסט הפותח את הפנקס הוא מרומ...
אל הספר