בקיבוץ החילוני נעשה שימוש ב'קנקנים' מסורתיים למזוג אל תוכם 'יין' תוכני חדש ובתוך כך 'המציאו את המסורת , ' ואילו בקיבוץ הדתי , אותם תכנים חדשים זוכים להסברים ונימוקים על פי ההלכה , ומוצדקים באמצעות טקסטים מקודשים . מכל הכלים ה'מסורתיים' האלה , על מכלול הטקסטים הקשורים בהם , התפילות והמנהגים , בולטת בחשיבותה השבת . בתרבות החדשה , הופך יום המנוחה , שנועד לתפילה ולעבודת השם , למועד שיא לפעילות התרבותית ( בערבי שבת ) ומועד שיא לפעילות הדמוקרטית ( התכנסות השיחה , או אסיפה - במוצאי שבת . ( באותו הקשר , 'הכלים' הם גם חגי השנה , והתכנים החדשים הם אותם תכנים ש'הומצאר ואומצו ברוח האידיאולוגיה הציונית . כתנועה מהפכנית , היה עצם החידוש ערך יסודי בציונות , אך החידוש , הוא שביקש להוות חזרה אל העבר הלאומי . מצד אחד זוהי תנועה של התחדשות לאומית , ומצד אחר מובעת השאיפה לשוב אל העבר המקראי והקדום . שני יסודות אלה הם שהכתיבו את כיווניה של ' המצאת התרבות' הישראלית בכלל , וזו הקיבוצית בפרט ( ברלוביץ , ; 1996 אלמוג , . ( 1995 " והגדת לבנך" חג כאן הקנקן - מסורתי והתוכן - חדש . ההקשר המקראי - חוקת הפסח " ) והג...
אל הספר