ספרי היובל שופעים טקסטים או כותרות המשובצים פסוקים , ביטויים ואלוזיות ללשון התפילה והמסורת , אך מעתה - ההקשר הוא חילוני התיישבותי . חניתה : " כשאנו חוגגים בצל הסלע הענק רצינו לא את הגדולים והמופלאים בתוכנו להנציח , אלא דווקא את האנשים הפשוטים , האפורים , שהלכו לתומם למלא חובתם ; רק בזכותם יתגדל ויתקדש חגנו המעט ; בזכות אלה שעמדו במקום הנדרש לעשות את המעשה הנדרש נתקיימנו ועמדנו על אף כל התקלות שאחזו בנו במעלה ההר . על כן היום נכריז בכוח על גדולת האדם האפור שלא דרש לו פרסום , שלפעמים דהה גונו במערבולת הימים , החגים ואורות הצבעונין" ( חניתה , . 1958 הדגשה שלי- רכ . ( נ" לא רק בשפה , אלא גם בצורה החיצונית , נמצא דמיון בין ספרי יובל אחדים לספרי קודש יהודיים . דוגמה קיצונית לכך היא חוברת יובל דקה וצנועה , שיצאה בפלמ"ח צובה בפורמט דמוי דפי גמרא . לשון הטקסט - לכאורה לשון המקרא , יוצרת אפקט משועשע והומוריסטי לתכנים רציניים , פחות או יותר . תוכן החוברת - רשימות וסיפורי מקום . במרכז כל דף מובא קטע , הכתוב עברית מקראית ומודפס באות מרובעת , כדוגמת הקטע הפותח ) " האזינו .- - בני הצ י בבה שיחתי , '...
אל הספר