ספרות ההנצחה הישראלית שהתפתחה במקביל להתגבשות התרבות הישראלית העברית החדשה , ממלאת פונקציה זהה לזו שממלא המיתוס בחברות דתיות . היא מספקת לציבור היהודי ישראלי , שמרד במסורת הקהילה היהודית הגלותית , את הגיבורים הנחוצים לו ויוצרת מוקדי הזדהות וזהות חדשים : לא עוד התלמיד החכם העילוי , כי אם החלוץ המקריב את חייו למען העם . אין זו מיתולוגיה המספרת על אלים וגיבורים , אלא זו המניחה תשתית תרבותית אתית הקושרת אותו אל עברו . סיפור העבר כהרפתקה , שילדים יוכלו להזדהות עמה ושהמבוגרים ירגישו גאווה בספרם אותה . בסיפורו של חיים \\ ז \ "הררשה" שפורסם ב , 1943 ואשר שימש בסיס למשפטים ספרותיים על הציונות בבתי הספר ובתנועות הנוער , מתוארת המשימה התרבותית הזו של יצירת קאנון גיבורים והיסטוריה קאנונית אחרת , שתהיה כשל כל העמים , כפי שיודק'ה , גיבורו המיוסר , מבטאה : [ ... ]" אין לנו היסטוריה משלנו , משל עצמנו , האם יש לנו ? זה ברור י משום כך אני מתנגד לה , איני מכיר בה והיא לא קיימת בשבילי ! [ ... ] פשוט , ההיסטוריה היהודית משעממת , לא מעניינת . אין בה לא מעשים ועלילות , לא גיבורים כובשי עולם , לא שליטים ובעל...
אל הספר