עבודה שכירה

הדילמה של העבודה השכירה בקיבוצים , כלומר העסקת עובדים שאינם חברי קיבוץ בענפי העבודה של הקיבוץ , מלווה את ההתיישבות מראשיתה . ההתנגדות לעבודה השכירה היא אחד מערכי היסוד של הקיבוץ , כקבוצת פועלים המתפרנסת מיגיע כפיה בלבד , אינה מנצלת את עבודתם של אחרים ואינה נתלית בהם . ואילו במציאות , גרם ההכרח , שעבודה שכירה היא תנאי לקיום המשק הכלכלי הקיבוצי ומוקד לאחד הקונפליקטים הפנימיים בין רצוי למצוי . עם זאת , ראוי לציין בהקשר זה , כי קיימת עבודה שכירה 'מותרת , ' כמו זו של רופאים ומהנדסים ושאר ספקי שירות שהקיבוץ לא הצמיח בתוכו ( בך רפאל , יער , סוקר , . ( 58-50 : 2000 הד לבעיה נמצא גם בספרי היובל , על פי רוב תוך שילוב הביקורת בביטויי אמונה בהתגברות החיוב על השלילה . ברשימה שנזכרה לעיל , מאת נחום סטולר , בפנקס יובל הארבעים של כנרת , ( 1954 ) טען סטולר שצריך לקלוט פועלים שכירים ובכך להתייצב ולהיענות לאתגר ק ליטת העלייה : " אילו אפשר היה לגשת לדיון באותו העניין הנקרא 'חיסול עבודה שכירה' בנפרד , ולבלי לקשור אותו לשאלות אחרות הכרוכות בו , כגון קליטת עלייה , הכשרת עולים , 'ייצור ופיתוח' וכר או בקיצור '...  אל הספר