ברוב ספרי היובל נמצא את ענייני התרבות והחברה בחלקו האחרון של הספר , לאחר שנסקרו תולדות היישוב , מעשה ההתיישבות וענייני המשק והכלכלה . באותו מקום , וזו שאלה של העדפה מקומית , יבואו גם נושאים כמו חברה או חינוך הילדים , שחברות הקיבוץ פעילות בהם יותר מאשר חברים . כאמור , היחס לתרבות בקיבוץ הוא דו ערכי למרות שפע העשייה התרבותית , ולמרות תפיסת הקיבוץ שראה עצמו מחדש תרבות יהודית עברית , שאמורה להחליף את התרבות היהודית המסורתית . בחוברת הפולמוסית , יהק ר ב 1 ץ כאתגר מר 0 ר י מציג ישראל רינג תפיסה אידיאולוגית של הקיבוץ , מתוך מה שהוא מגדיר כ"אידיאו ריאליזם שואף תיקון" ( רינג , . ( 60 ? 1996 הוא מתאר את השפע "הבלתי סביר , " כדבריו , של יצירה תרבותית בקיבוץ ומציג את השאלה : " מה הניע יותר מ 70 קיבוצים להקים לפחות מוזיאון מקומי אחד ? מדוע בנו חמישה קיבוצים גלריה לאמנות ? למה טרחו לבנות מבנים נאים כדי לשכן בהם נכסי ארכיאולוגיה , ידיעת הארץ , אמנות , תולדות הישוב , מורשת השואה והגבורה , תולדות הקיבוץ ? [ ... ] וכשכל זה עדיין קיים ופועל - תנסה להבין , למה מספר בלתי מוגבל של חברי קיבוצים אינם יודעים ...
אל הספר