עד כה נדונו מנגנוני כינון הזיכרון הקולקטיבי ונדונה חשיבותם במעצבי זהות אישית וקולקטיבית ומשמרי מורשת דורות ראשונים . ההכרה בחשיבותו של הזיכרון בעיצוב החברה גרמה לפעילות תיעוד נמרצת וליסודם של ארכיונים , הן במסגרות התנועתיות השונות , והן בקיבוצים הבודדים . הארכיונים התנועתיים פעילים וממשיכים לאגור ידע גם לאחר שהתנועות עצמן התמזגו , ולכאורה ניתן היה לאחד או לבטל חלק מהם . גם בקיבוצים קמו ארכיונים והם מהווים סוכני זיכרון של מורשת הקיבוץ וערכיו . ככול שיכולתי לשפוט מן הסקר שערכתי - קיימת זיקה בין הוצאת ספר יובל , לבין קיומו של ארכיון , ובקיבוצים שלא יצא ספר יובל גם אין ארכיון פעיל . להערכתי , קיבוצים המקצים משאבים לתיעוד ומקיימים ארכיונים מסודרים משקפים את האופן שבו הם מעריכים את עצמם כחברה , משום שהקמת ארכיון נובעת מהכרה ציבורית של חשיבות שימור העבר והנהלתו לדורות הבאים . לא ניתן כמעט לתאר הפקה של ספר יובל בלא קיומו של ארכיון , ויש קיבוצים שאין בהם ארכיון , אם בשל בעיות קיום קשות ואם בגלל מיעוט חברים וחילופי אוכלוסין . מכל מקום , במחקרי זה זיהיתי חמישה מקורות ארכיוניים לטקסטים של ספרי היו...
אל הספר