מצוות 'זכור'

המצווה יזכור' היא מן התורה . הרצף ההיסטורי על פי הדגם המסורתי , שאותו מצווה היהודי לזכור בתפילתו , בקריאת התורה ובטקסי החגים , מתנהל על פי תבנית ידועה מראש ובחוקיות קבועה ונצחית , והוא נשען על מערכת היחסים בין אלוהי ישראל לעם ישראל ולארץ ישראל ונובע ממנה . קוויה של תבנית זו הם כדלקמן : אלוהים בחר בעם ישראל והעם זכה בארץ ובהבטחה ; העם הרע את דרכיו ובגד באלוהים ועל כן נענש ( בגלות או בגירוש ) ואם ייטיב דרכיו - יגאל אותו האל מיסוריו . או בלשון ההגדה של פסח ! "כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם , " תבנית היסטורית זו הייתה כל כך שלטת , עד כי מנעה במשך הדורות , עד תקופת ההשכלה , את היווצרותה של היסטוריוגרפיה יהודית . ראשיתה של זו , המודרנית , נוצרה מתוך התנגדות אל פרשנותה של המצווה 'זכור , ' אך מתוך קבלתה כציווי רלוונטי , על ידי הזרם של "חוכמת ישראל . " כלומר , לא עוד התבנית האלוהית , מעתה היסטוריה ככל העמים . עם התעוררות התנועה הלאומית הציונית מתגברת התפיסה החילונית של האדם הנוטל את גורלו בידיו ויוצר את ההיסטוריה שלו . מעתה מתקדם סיפור תולדות העם היהודי בין תקו...  אל הספר