כחמישים שנה היה הקיבוץ גולת הכותרת של המפעל הציוני . חבריו נחשבו לעילית המוסרית של היישוב הארץ ישראלי וההגשמה בקיבוץ זוהתה עם האתוס של החלוץ , משיאיו האידיאיים של האתוס הציוני ( שבייד , , 1984 / 85 . ( 1997 תנועות הנוער חינכו להגשמה בקיבוץ , והייתה לתנועה הקיבוצית השפעה רבה על החיים התרבותיים והחברתיים בישות הציונית החדשה - היישוב . ' הרטוריקה שליוותה את הקמת הקיבוצים והמושבים השיתופיים בספרות הכתובה , בשירה ובעיתונות התקופה , תיארה את החיים בהם כמקודשים , ואת החקלאות כעבודת הקודש . כך משוררים כמו שלונסקי , ש . שלום , א"צ גרינברג ואחרים המשילו את פעולות ההתיישבות לעבודת קודש , תוך שימוש בסימבוליקה מתחום הפולחן הדתי ( חבר , . ( 1995 פעולת ההתיישבות בעמק נמשלה לעבודת הכהנים במקדש ( הולצמן , , ( 1993 והמושב והקיבוץ נתפסו כפסגת היצירה של ארץ ישראל חדשה ואדם יהודי חדש . הקיבוץ מילא תפקיד ראשון במעלה במסכת ההתיישבות הציונית מימי העלייה השנייה ועד לקום המדינה . נאמן לאידיאולוגיה שלו העמיד עצמו לשירות העם ולמעשה - שירת את המוסדות החברתיים והארגוניים של הנהגת הישוב . תחילה , איפשר התארגנות יעיל...
אל הספר