בהקדמה למסמך נכתב כי המחקר אינו תומך באופן מובהק בחלופה מסוימת באשר לארגון המיטבי של הלימודים כך שימצו ככל האפשר את הפוטנציאל של מרב התלמידים . מכיוון שהמחקר אינו חד משמעי , הבחירה בין החלופות נושאת אופי ערכי מצפוני ואף עשויה להיות כרוכה בקונפליקט בין ערכים : מצד אחד ערך החירות או הזכות של הפרט למימוש עצמי , ומצד שני ערך השוויון – הזכות של כל אחד לתנאים חינוכיים בסיסיים שיאפשרו לו קיום בכבוד וחיים של משמעות . אמנם בהקדמה למסמך נכתב כי הוועדה מבכרת את הגישה ההוליסטית לכל לומד , גישה המתייחסת למכלול נקודות החוזק והחולשה שלו , אך המשאבים המוגבלים מחייבים לקבל הכרעות קשות . פרק זה הוא הצעה לקובעי מדיניות לתת את הדעת על הדרך והמתודה שבאמצעותן יש להתייחס לקונפליקטים בין ערכים בכלל ( למשל : שלום וצדק , צדק וחמלה , מחויבות לזולת לעומת מחויבות לחברה ) כמצע לקיומו של דיון מושכל גם בקונפליקט שבין חירות לבין שוויון ובין ״מערכת חינוך לכל אחד״ ל״מערכת חינוך לכול״ . הרבה נכתב על המתח בין חירות לשוויון ואנו לא נעסוק במסגרת זו בכל הדעות שהושמעו . נציב רק שתי שאלות עיוניות הנראות כעומדות ביסוד כל החלטה ...
אל הספר