היות־בעולם

בני אדם אינם מסתפקים בעולם . בסופו של יום הם מוצאים את עצמם מושלכים בעולמות נוספים — עולמות פוליטיים , חברתיים , כלכליים , אידאולוגיים ואחרים . אף שבראשית ברא אלוהים את העולם , בני אדם ממשיכים לברוא עולמות אחרים — עולמות של ערים ומדינות , של משפחות ועמים , של שווקים כלכליים , עולמות של השקפות עולם וזהויות . הם אינם מסתפקים בעולם הזה ויוצרים עולמות נוספים — בציור , בספרות , בקולנוע — וגם בוראים את העולם הבא . בני אדם בונים בתים אף שיש להם השמים כקורת גג , האדמה כקרקע לרגליהם , ארבע רוחות השמים כקירות . הם מעטרים ומקשטים את בתיהם , אוספים חפצים , תולים ציורים , מחלקים אותם לעולמות משנה — חדר אורחים , חדר שינה , חדר ילדים , מטבח . בני אדם אינם מסתפקים בעור שלגופם ובוראים עור נוסף של כתובות קעקע , בגדים , תכשיטים וקישוטים . הם אינם מסתפקים ברגליהם ובוראים עולמות ומלואם של תחליפי רגליים — כרכרות , אופניים , מכוניות , ספינות , מטוסים , חלליות . הם אינם מסתפקים בחושיהם כדי לתקשר זה עם זה ומפתחים אמצעי תקשורת נוספים — את הטלפון , את הרדיו ואת הטלוויזיה . הם אינם מסתפקים בעולם הזה ובוראים עולמו...  אל הספר
עם עובד