בפרק זה ביקשתי להבליט את תפקודם המשתנה של רעיונות הגות פסימיים בבואם בשירי גורל אפלים לעומת שירי קודש ( ושירי הגות הכתובים ברוחם . ( בשני קטבים אלה של השירה העברית מספרד מתבטאות לתפיסתי תנודותיה של נפש האדם הנתונה כל ימיה בעולם הזה " פעם בפתח תקווה ופעם בעמק עכור" ( כדברי יהודה הלוי באחת מסליחותיו ; ירדן , תשל"ח , סי' ו . ( הבחנות יסוד בנושא שנדון כאן כבר הוצגו במחקרים שונים לפני שנים רבות . בפרק זה ביקשתי אפוא לבסס כמה הבחנות מרכזיות באמצעות עיון בכמה שירים ולהוסיף כמה הבחנות , הנוגעות לסוגי התפקוד השונים של המוטיבים הפסימיים ולעמדתו המשתנה של הדובר . ההגות הפסימית , כתב ישראל לוין , יונקת " מהשקפת עולם שלימה ומקפת . [ ... ] הזינו אותה השקפות ותרבויות , שהאיסלאם המנצח בא איתן במגע , ובתוכן הנצרות ומגמותיה החסידיות והסגפניות נזיריות וזרמים רוחניים מזרחיים מובהקים כמו ההינדואיזם , בייחוד בגילויו הבודהיסטי" ( לוין , תשל"ז , עמ' . (› 49 לפי התורה הבודהיסטית , מסביר יצחק יוליוס גוטמן , " כל המציאות עניין של צער היא , בחיים שולט הצער בלבד . [ ... ] כל הטוב שבעולם – חולף , ומי שקשור בטוב החו...
אל הספר