הערך המוחלט של ההלל והרוח הצופית

ישראל לוין ( תשמ"ו , עמ' (›› 6–92 סבור שאחד מן המקורות שהשפיעו על עיצובן של הרשויות האישיות הוא שירת המסתורין הצופי . להדגמת טענתו מביא ( שם ) לוין כמה טקסטים מן השירה הצופית , ועומד על הדמיון בינם ובין שירי הרשויות האישיות מצד הצורה , התוכן והאווירה הנתפסת . בדבריו של ניקולסון (› 960 ) על מאפייני הדתיות הצופית יש לדעתי משום חיזוק לטענתו של לוין על הדמיון העקרוני בין שירי הרשויות האישיות לשירה הצופית . בדברו על הצופיות מביא ניקולסון מדבריו של אחד מבני הסמכא הערבים בעניין , שהאב אלדין אבו חפץ עמר סהרורדי ( מת : › 2 › 4 לסה , ( נ" ומבחין את הצופיות מן הסגפנות "סתם : " צופיות – אומר סהרורדי – אינה לא דלות ( פקר ) ולא סגפנות ( זהד , ( אלא מילה שמכילה בתוכה את האידיאות של שניהם גם יחד בצירוף עם אי איזה דברים מלבד זה . מבלי איכויות נוספות אלה אין אדם צופי אף על פי שיהיה מסתגף ( זאהד ) או פ'קיר [ ... ] הפ'קיר מחזיק בעוז ב"דלותו , " ובקרבו קוננת עמוק ההכרה בדבר ערכה הנעלה . הוא מבכר אותה על פני העושר , משום שהוא מתאווה לגמול האלוהי , שאמונתו מבטיחה אותו לו ... וככל שהוא מתבונן לשכר הנצחי , הוא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן