פרק שישי יחסו הדיאלקטי של עגנון לזוהר ולחמדת ימים

מגוונים הם זרמי הקבלה שהשפיעו על יצירת עגנון , ובהם הזוהר וראשוני המקובלים ( שערי אורה , שושן סודות , ספר הפליאה , ( קבלת האר"י , קבלת הגר"א , החסידות וספרות המוסר הקבלית . מבין ספרי הקבלה לזוהר ולחמדת ימים בולטות ניכרת ביותר ביצירת עגנון . אף כי קיים הבדל רב בין הזוהר , שהוא מספרי היסוד של הקבלה , לחמדת ימים שנכתב בראשית המאה השמונה עשרה והיה שנוי במחלוקת , ניתן לבוחנם כתופעה דומה מצד הערכתו של עגנון אותם ומצד התמורות שחלו ביחסו כלפיהם , אשר על כן הדיון בהם צורף כאן יחד . עגנון הצעיר התרשם מאוד מהספר חמדת ימים והוקסם מלשונו של הזוהר ואף חשב לתרגמו , אך בחלוף העתים שינה עגנון הבוגר טעמו , ולצד ההערכה והלימוד השמיע גם ביקורת קשה על לשונו של הזוהר ועל סגנונו של חמדת ימים , שנראה בעיניו הבוגרות כהטפת מוסר של "ספרדי קפדן , " המעתיק בצורה גרועה את מקורותיו .  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן