הפיכת מושג קבלי מטאפיזי לרעיון ארצי יכול להיתרגם בשלוש דרכים ביצירת עגנון : א . הקשר מטאפיזי המשתלשל אל עבר הארצי ; ב . עניין ארצי המוסבר מכוח הימצאותו של מושג מטאפיזי כללי , שהוא הביטוי שלו ומתגלם בו ; ג . אנלוגיה או דימוי בלבד המתקיימים בין עניין ארצי למושג מטאפיזי , מבלי לראות בארצי הפרטי מימוש של הכללי המטאפיזי . בשתי הדרכים הראשונות נשמר הקשר בין עולם לעולם , והארצי הוא ביטוי למטאפיזי ברמה זו או אחרת , ואילו בדרך השלישית המקור הקבלי מועתק מהקשרו המטאפיזי אל הקשר אחר , אף שנשארת זיקה למקור הקבלי . " אויר עליון" "אויר שאינו נתפס" " אויר שאינו נתפס" הוא ביטוי המופיע לראשונה בספר יצירה . אוויר זה הוא אחד מהמרכיבים שמהם נברא העולם : " יצר ממש מתהו [ ... ] וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפס . " הספרות הזוהרית מכנה אותו " אויר טהור , " " אוירא דכיא דלא אתפס ›› , " ומזהה אותו עם אחד המוחות של אריך אנפין ›› ובאופן כללי עם ספירת כתר : " אוירא דכיא , דאיהו כתר עלאה" = ] אוויר טהור , שהוא הכתר העליון ›› . [ האוויר שאינו נתפס , נקרא גם " אויר עליון . " הצירוף של שני מושגים אלו , " אויר עליון"...
אל הספר