אף ועיניים כמעצבי אופי והלכי רוח בשני סימנים חיצוניים האדם ניכר בספרות הקבלית והם שמו ››› וחזותו . ››› מתוך כתביו של עגנון ניתן ללמוד שהוא התעניין בסימני חכמת הפרצוף המוזכרים בזוהר . הקטע › 08 זוהר , חלק א , דף פב ע"ב . וכן : " תא חזי בשעתא דאתער פלגות ליליא , וקב"ה עאל לגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקיא" = ] בוא וראו בשעה שמתעורר חצות הלילה , הקב"ה בא לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים ] ( זוהר , חלק א , דף עז . ( א"ע › 09 " צפורי , " אלו ואלו , עמ' . › 87 תיאור זה היה חביב על עגנון , והוא מזכיר אותו גם בסיפורו " בין המתים : " " שמשמגעת חצות לילה , צדיקים עולים לראות בשמחתו של הקדוש ברוך הוא כשהוא יתברך משתעשע בנשמותיהם בגן העדן" " ) בין המתים , " עיר ומלואה , עמ' . ( 679 ›› 0 " צפורי , " אלו ואלו , עמ' . › 88–› 87 ››› ראו לעיל , עמ' . 6 ›–63 ››› ג' שלום , שדים רוחות ונשמות , עמ' . 30 ›–›› 6 הארוך ביותר מספר הזוהר המובא בכתביו של עגנון ( בספר סופר וסיפור ( ›› עוסק ביסודות חכמת הפרצוף ומרחיב בעניין הקשרים בין צורת אברי הפרצוף ובין אופיו של האדם . בסיפורו " עד הנה" עגנון מצטנע : " איני בקי בחכמת הפר...
אל הספר