המוטיב הקבלי באחדים מסיפורי עגנון – הן בעיצוב הסיפר הן בעיצוב הדמויות – תפקיד חשוב לו להבנת היצירה וגיבוריה . בניתוח הדמות הספרותית באור ספירה קבלית אין כדי לטעון שקיימת חפיפה מלאה בין המושג הקבלי ובין אותה הדמות . כמו היצירה כולה כך גם הדמות הספרותית היא יצירה חדשה , ובין המאפיינים הבונים אותה מציב הסופר יסודות קבליים . הפרק הזה יתמקד בתהליכי העיבוד הספרותי של מושגים קבליים מן ההקשר הקבלי המטאפיזי אל עיצוב הדמות ואל ההקשר הסיפורי . דרך זו שונה מדרכי ניתוח אחרות , כגון זו של גרשום שלום המשווה בין סיפור דמותו של ר' גדיאל בקבלה ובין עיבודו הספרותי אצל עגנון . הבדל אחר נוגע לצורת הניתוח . בעוד בסיפורים שנידונו במחקר עד כה , כדוגמת " תהלה" "ו המלבוש , " מתקיים דיון על מושג קבלי כללי " ) חלוקא דרבנן , " מלבוש השכינה ב"המלבוש , " וחסד ודין ב"תהלה , " המים של תהלה לעומת האש של הרבנית , ( בסיפורים שלהלן יתמקד הדיון בניתוח פרטני של מושגים קבליים , המבטאים בדרכים שונות מושג קבלי כללי ( כגון ספירה מסוימת . ( באמצעות הניתוח הפרטני תונהר התמונה בכללה . הדמויות שיעמדו במרכז פרק זה הן ר' יוסף גיבור ...
אל הספר