קשריו של עגנון עם חוקרי קבלה ועם מקובלים

כל חייו עסק עגנון בלימודי קבלה ; עיסוק זה נתפס בעיני סביבתו כמסוכן או כמוזר . בוצ'ץ , אף שהיתה חלק ממזרח אירופה , התאפיינה בשכלתנות ובזלזול בקבלה , למעט קומץ מקובלים שחיו בה . לעגנון עצמו היה יחס רב פנים לשכלתנותה של בוצ'ץ . מצד אחד הוא כתב בגאווה שבעירו לא היו יכולים להמציא סיפורים על צדיקים שמתגלגלים בדגים מכיוון ש"ביטשאטש , כשם שהיא מלאה תורה כך היא מלאה דעת ואינה אוהבת › הקווים הביוגרפיים מתבססים בעיקר על עדויות של עגנון עצמו מתוך עמדה ביקורתית שבה פרט זה או אחר יכולים להיות בדיוניים , וכך יש להתייחס לעדויות האלה . לדוגמה , דב סדן לא האמין שהרב קוק אמר לעגנון על הסיפור " והיה העקוב למישור : " " זהו סיפור עברי באמת נובע מן הצינורות בלא שום מחיצה" ( ד' תמר , " מתירי עגונות , " על המקורות ל '' והיה העקוב למישור , " לבוש ותוך ביצירתו של ש"י עגנון , ירושלים תש"ס , עמ' . ( 24 ואולם , באין שום עדות שמכחישה סיפור זה , הוא ייחשב כאן כסיפור ביוגרפי , למרות שלא תמיד מה שעגנון מספר על עצמו באמת קרה לו . במסגרת סקירה ביוגרפית זו שלילת העדות העצמית תבוא לידי ביטוי בעיקר במקרים שבהם א ) ישנה הוכח...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן