ג. כלל הפרשנות נגד המנסח

6 . 4 על פי דברי ההסבר לסעיף 187 ( ד ) לקודקס , כלל הפרשנות כנגד המנסח מעוגן בסעיף הקובע כי "חוזה הניתן לפרושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו , פירוש כנגדו עדיף על פני פירוש לטובתו . " כלל הפרשנות נגד המנסח מוגדר בפסיקה העוסקת בביטוח ככלל של סוף הדרך הפרשנית , אשר חל כאשר קיימות שתי אפשרויות פרשנות סבירות לטקסט החוזי ולא ניתן להתחקות אחר אומד דעת אובייקטיבי משותף של הצדדים , המבטח והמבוטח . כלל זה "חוסך" לבית המשפט את הפעלת שיקול הדעת השיפוטי ופנייה לאמות מידה ולערכים אובייקטיבים לבר חוזיים , כגון הערכים של הציבור הנאור . במילים אחרות , כלל הפרשנות נגד המנסח משמש כלל הכרעה טכני המקל על בית המשפט לקבל הכרעות נגד המנסח . כלל זה אומץ בקודקס אימוץ רחב ושונה מזה שהתפתח בפסיקה . על פי הנוסח המוצע , התנאי לתחולת הכלל אינו פירושים שונים סבירים אפשריים , אלא די בכך שניתן לפרש את החוזה בפירושים שונים לאו דווקא סבירים . אם נקבע בפסיקה שכאשר יש יותר מאפשרות פרשנית אחת , עדיין יכריע הפירוש הסביר יותר , גם אם הוא לטובת המנסח , הרי על פי הקודקס די ביותר מאפשרות פרשנית אחת , גם אם ...  אל הספר