ג. עקרון השיפוי והתיישנות

5 . 13 כאמור , גם בסוגיות נוספות ניתן להצביע על כך שבית המשפט שם סייגים לתחולתה של תפיסה צרכנית מרחיקת לכת מדי . כך , למשל , למרות פסיקה רבה של ערכאות דלמטה המבקשת לחרוג מהכלל שנקבע בעניין הפועלים ליסינג , אשר קבע כי , על פי עקרון השיפוי , יש לשלם תגמולי ביטוח בגין רכוש שניזוק לפי ערכו של הרכוש ביום הנזק ולא לפי ערכו כפי שנקבע ביום כריתת חוזה הביטוח , עדיין בית המשפט העליון המשיך בקו שקבע בעניין הפועלים ליסינג , הנחזה כקו שאיננו צרכני . הדבקות בקו הנותן משקל מלא לעקרון השיפוי הוא מעניין במיוחד דווקא על רקע שורת ההנמקות הצרכניות , אשר ניתן לבסס עליהן פסיקה שונה . ניתן לטעון כי מבטח אשר גבה פרמיה על פי ערך רכוש גבוה ואשר בסופו של דבר משלם תגמולי ביטוח על פי ערך רכוש נמוך יותר כשוויו ביום קרות מקרה הביטוח , איננו נוהג בתום לב , ובוודאי אינו 47 נוהג על פי הציפיות הסבירות של המבוטח . 48 גם הנחיות המפקח , אשר הוצאו בעקבות הפסיקות הללו , ואשר מכוחן על המבטח 196 / 88 א"ע 45 כלל חברה לביטוח בעמ ני הפועלים ליסינג בעמ פ"ד מו ( ו ) . 756 46 בעניין זה ראו את הדחייה שדחה בית המשפט העליון את הבר"ע אש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן